Sanhedrine
Daf 41a
דִּלֹמָא. רִבִּי לִעֶזֶר וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרִבִּי עֲקִיבָה עֲלוֹן לְמִסְחֵי בְהָדֵין דֵּימוֹסִין דְּטִיבֵּרִיָּא. חַמְתּוֹן חַד מִינַיי. אָמַר מַה דָמַר וּתְפַשִּׂיתּוֹן כִּיפָּה. אָמַר רִבִּי לִיעֶזֶר לְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. מַה יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה. חֲמִי מַה דְאַתְּ עֲבַד. מִי נְפַק אָהֵן מִינַייָא אֲמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ מַה דָמַר וְתָפַשׂ יָתֵיהּ תִּרְעָה. וַהֲוָה כָּל מָאן דַּעֲלֵיל הֲוָה יְהִיב לֵיהּ חַד מַרְתּוּקָה וְכָל מָאן דִּנְפַק הֲוָה יְהִיב לֵיהּ בִּנְתִּיקָא. אֲמַר לוֹן. שָׁרוֹן מַה דַעֲבַדְתּוֹן. 41a אָֽמְרִין לֵיהּ. שָׁרִי וַאֲנָן שָׁרֵיי. שָׁרוֹן אִילֵּין וְאִילֵּין. מִן דִּנְפַקּוֹן אֲמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ לְהַהוּא מִינַייָה. הָא מַה דְאַתְּ חֲכַם. אֲמַר נִיחוֹת לְיַמָּא. מִן דְּנַחְתִּין לְיַמָּא אֲמַר הַהוּא מִינַייָא מַה דַאֲמַר וְאִיתְבְּזַע יַמָּא. אֲמַר לוֹן. וְלָא כֵן עֲבַד מֹשֶׁה רַבְּכוֹן בְּיַמָּא. אָֽמְרִין לֵיהּ. לֵית אַתְּ מוֹדֶה לוֹן דַּהֲלִיךְ מֹשֶׁה רַבָּן בְּגַוֵיהּ. אֲמַר לוֹן. אִין. אָֽמְרוּן לֵיהּ. וַהֲלִיךְ בְּגַוֵּיהּ. הָלַךְ בְּגַוֵּיהּ. גְּזַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ עַל שָׂרָהּ דְיַמָּא וּבְלָעֵיהּ.
Traduction
Un jour, R. Eléazar, R. Josué et R. aqiba se rendirent aux bains publics dhmosiai de Tibériade; ils aperçurent un Min (ici, magicien), qui, ayant énoncé une parole magique les retint prisonniers sous la voûte du bain. -Vois, dit R. Eléazar à R. Josué, ce qui te reste à faire (pour nous tirer de là). Celui-ci, à la sortie du magicien, prononça à son tour des paroles, en sorte que la porte de sortie retint le magicien. Chaque entrant le frappait d’un coup (au cœur), et chaque sortant le frappait au dos. Le magicien les pria de délier le lien qui le retenait. -Délie d’abord, lui dirent-ils, ce que tu as fait à notre égard, et nous ferons de même. Puis, ils se délièrent réciproquement. Lorsqu’ils sortirent, R. Josué dit au magicien: si c’est là tout ce que tu sais faire, tu le tiens de nous. -Allons à la mer, répliqua-t-il, et vous verrez. Arrivé-là, le magicien prononça une formule, et la mer se fendit. -N’est-ce pas ainsi, dit-il, qu’agit votre maître Moïse à la mer rouge? -Oui, dirent les rabbins; mais tu reconnais bien que Moïse passa au travers. -Certes, répondit le magicien, et il s’engagea sur le fond de la mer. Aussitôt R. Josué ordonna à l’ange préposé aux flots d’engloutir l’hérétique, ce qui fut réalisé.
Pnei Moshe non traduit
דילמא. מעשה בר''א ור' יהושע ור''ע שנכנסו לרחוץ במרחץ של טבריא ואיידי דאיירי בכישוף מייתי להאי עובדא:
חמתון חד מיניי. ראה אותם מין ומכשף אחד ואמר מה שאמר בכישוף ותפשה אותם כיפה של מרחץ ולא היו יכולים לזוז ממקומן:
מה. זה יהושע עכשיו ראה מה שתעשה:
מי נפק. כשרצה לצאת זה המין מן המרחץ אמר ר' יהושע איזה דבר מה שאמר ותפסו שער המרחץ להמין עד שנאחז ונדבק בו ומחמת זה כל מי שהיה נכנס לתוך המרחץ נתן לו מכה באגרוף מלפניו על לבו וכל מי שיצא נתן לו מכה ודחיפה מאחוריו וביקש המין מהם שיתירו לאותו הדבר שעשו לו ואמרו לו התר את שלך בתחלה מה שעשית לנו ונתיר גם אנחנו והתירו זה לזה:
הא מה דאת חכם. הרי זה הכל מה שאתה יודע וכבר קבלת את שלך מידינו:
ניחות. נרד לים ותראו מה בכחי לעשות וירדו ואמר המין איזה דבר של כישוף ונקרע הים לפניו ואמר הרי שעשיתי מה שעשה משה רבכם ואמרו לו אין אתה מודה לנו שהלך משה רבינו בתוך הים ביבשה אף אתה עשה כן והלך וגזר רבי יהושע על שרו של ים ובלעו:
דִּלֹמָא. רִבִּי לִעֶזֶר וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבָּן גַּמְלִיאֵל סְלָקוּן לְרוֹמֵי. עָלוּן לְחַד אֲתַר וְאַשְׁכְּחוֹן מֵיינוּקִיָּא עָֽבְדִין גַּבְשׁוּשִׁין וְאָֽמְרִין הָכֵין. בְּנֵי אַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל עָֽבְדִין וְאָֽמְרִין. הָהֵן תְּרוּמָה וְהָהֵן מַעֲשֵׂר. אָֽמְרִין מִסְתַּבְּרָא דְאִית הָכָא יְהוּדָאִין. עָלוּן לְחַד אֲתַר וְאִקַּבְּלוּן בְּחַד כיי. יְתָבוּן לְמֵיכַל וַהֲוָה כָל תַּבְשִׁיל דַּהֲוָה עֲלִיל קוֹמֵיהוֹן אִי לָא הֲווֹן מַעֲלִין לֵיהּ בְּחַד קָיטוֹן לָא הֲוָה מַייתֵי לֵיהּ קוֹמֵיהוֹן. וְחָשׁוּן דִּילְמָא דְּאִינּוּן אָֽכְלִין זִבְחֵי מֵתִים. אָֽמְרִין לֵיהּ. מָה עִסִקָּךְ דְּכָל תַּבְשִׁיל דְּאַתְּ מַייתֵי קוֹמֵינָן אִין לֵית אַתְּ מְעַייֵל לָהֵן קָיטוֹנָא לֵית אַתַּ מַייתֵי לָן קוֹמֵינָן. אֲמַר לוֹן. חַד אַבָּא גְבַר סָב אִית לִי וּגְזַר עַל נַפְשֵׁיהּ דְּלָא נְפַק מִן הָדָא קָיְטוֹנָא כְּלוּם עַד דְּיֵייחְמֵי לְחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל. אָֽמְרִין לֵיהּ. עוֹל וֶאֱמוֹר לֵיהּ. פּוּק הָכָא לְגַבֵּיהוֹן דְּאִינּוּן הָכָא. נְפַק לְגַבּוֹן. אָֽמְרִין לֵיהּ. מָה עִיסְקָךְ. אֲמַר לוֹן. צְלוֹן עַל בְּרִי דְלָא מוֹלִיד. אָמַר רִבִּי לִעֶזֶר לְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. מַה יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה. חֲמִי מַה דְאַתְּ עֲבִיד. אֲמַר לוֹן. אַייתוֹן לִי זֶרַע דְּכִיתָּן. וְאַייְתוֹן לֵיהּ זֶרַע דְּכִיתָּן. אִיתְחֲמֵי לֵיהּ זְרְע לֵיהּ עַל גַּבֵּי טַבֻּלָה. אִיתְחֲמֵי מַרְבֵּץ לֵיהּ. אִיתְחֲמֵי דִסְלִקַת. אִיתְחֲמֵי מְתְלָשׁ בָּהּ. עַד דַאֲסַק חָדָא אִיתָא בְקַלְעִיתָא דְשְׂעָרָה. אֲמַר לָהּ. שְׁרֵי מַה דַעֲבִדְתִּין. אָֽמְרָה לֵיהּ. לִי נָא שֵׁרְייָה. אֲמַר לָהּ. דִּלָא כֵן אֲנָא מְפַרְסֵם לִיךְ. אָֽמְרָה לֵיהּ. לִי נָא יָֽכְלָה דְּאִינּוּן מְטַלְּקִין בְּיָמָא. וּגְזַר יְהוֹשֻׁעַ עַל שַׂרְיָא דְיָמָא וּפָלָטוֹן. וְצָלוּן עֲלוֹי וְזָכָה לְמוּקְמֵי לְרִבִּי יוּדָה בֶּן בַּתִירָה. אָֽמְרוּ. אִילּוּ לֹא עָלִינוּ לְכָאן אֶלָּא לְהַעֲמִיד הַצַּדִּיק הַזֶּה דַּיֵּינוּ.
Traduction
Un jour les mêmes se rendirent à Rome, et s’arrêtèrent dans une localité où ils virent des enfants s’amuser à entasser du sable, en disant: c’est ainsi que l’on agit en Palestine, en assignant telle partie à l’oblation sacerdotale et telle autre à la dîme pour les Lévites. -Il semble, dirent les Rabbins, qu’il y ait ici des Juifs. Arrivés dans une localité, ils reçurent l’hospitalité d’un des habitants. Lorsqu’ils s’assirent à table pour le repas, ils remarquèrent que chaque plat servi était un préalable transporté dans une petite salle; éprouvant la crainte de manger des parties de sacrifice, offerts aux idoles (ou servant à de la magie), ils dirent au maître: -dans quel but fais-tu d’abord transporter dans une petite salle distincte chaque mets que tu nous sers? -J’agis ainsi, répondit-il, par respect pour mon vieux père, qui a fait vœu de ne jamais sortir de sa chambre, jusqu’à ce qu’il ait vu des savants d’Israël. -Va donc auprès de lui, répliquèrent-ils, et prie-le de venir chez les savants qui sont ici. Le vieillard se présenta. -Qu’as-tu, lui dirent-ils? -Je demande aux sages, répondit-il, de prier Dieu en faveur de mon fils qui n’a pas d’enfant. R. Eléazar s’adressant alors à son compagnon Josué lui dit: -Vois, Josué b. Hanania, ce que tu dois faire. Il dit aux assistants de lui apporter de la semence de lin. Lorsqu’elle lui fut apportée, on le vit la semer sur la table (tabula), puis la répandre, la laisser se développer, enfin l’arracher, jusqu’à ce qu’il tira de là une femme par les cheveux (laquelle, par ses sortilèges, avait suscité la stérilité de la maîtresse de maison). -Défais le lien que tu as noué, lui dit le rabbi. Elle s’y refusa. -Si tu n’obéis pas, dit-il, je te dénonce. -Je n’ai pas le pouvoir de délier, dit-elle, car le nœud de ce sortilège gît au fond de la mer. R. Josué ordonna alors à l’ange de la mer de rejeter le lien: ce qui arriva. Après que le sort fut conjuré, des rabbins prièrent en faveur du maître, qui eut le bonheur d’avoir un fils appelé R. Juda b. Bethera. Ils dirent alors: si nous ne sommes arrivés là que pour susciter la naissance de ce juste, cela nous suffit.
Pnei Moshe non traduit
מיינוקא עבדין גבשושין. תינוקות עושין גבשושית של עפר ואומרין כך היו עושין בארץ ישראל להפריש זה לתרומה וזה למעשר והכירו שיהודים דרים שם ונכנסו לעיר ונתקבלו אצל אדם אחד לביתו וכשישבו לאכול ראו שכל תבשיל ותבשיל שהיו מכניסין להם היו מעלין אותו בתחלה לתוך חדר קטן אחד ואח''כ היו משימין לפניהם והיו חוששין שמא דבר מינות נזרקה בהן וכעין שעושין לפני ע''ז על דרך העורכים לגד שלחן ושאלו להבעל הבית מה עסק לזה ומפני מה הם עושים כך והשיב שעושה כן לכבוד אביו הזקן אשר יושב תמיד שם ומפני שנדר וקיבל על עצמו שלא לצאת מתוך חדר הקטן הזה עד אם יבאו חכמי ישראל לכאן ויראה להציע דבריו לפניהם ויגלה דעתו להם ואמרו להבעל הבית לך ואמור לו שיצא עכשיו מן החדר ויבא לפני חכמי ישראל אשר המה באו לכאן:
מה עיסקך. שאתה סגור בתוך החדר והשיב להם שקיבל עליו זה בשביל שמצטער על בנו שאינו מוליד ומבקש אני מכבוד החכמים שיתפללו על בני על דבר הזה:
אייתון. הביאו לפני זרע פשתן ונטל ופיזרן על השלחן ונתראה להם שהוא נזרע וצומחן ועלה וגדל ונתראה להם שהוא תולשן עד שהעלה אשה אחת עם קליעת שערה והיא המכשפה אשר עשתה להן הכישוף הזה שלא יולידו ואמר ליה ר' יהושע תתיר מיד מה שעשית והשיבה איני מתיר הכישוף ואמר לה אם לא תתיר יפרסם לכל מה מעשיה ומי היא בשמה ואמרה שאין יכולת בידה להתיר מפני שהשליכה קשר הכישוף לתוך הים וגזר ר' יהושע על שרו של ים ופלטן ואחר כך התפללו עליו וזכו להעמיד לר' יהודה הוא הנקרא ר''י בן בתירא:
אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה. יְכִיל אֲנָא נְסִיב קַרְייָן וַאֲבַטִּיחִין וַעֲבִיד לוֹן אַייְלִין טַבִּין וְהִידְנוֹן עֲבִידִין אַייְלִין וְטַבִּין. אֲמַר רִבִּי יַנַּאי. מְהַלֵּךְ הֲוִינָא בְּהָדָא אִסְרָטָא דְצִיפּוֹרִי וַחֲזִית חַד מִינַיי נְסִיב חַד צְרִיר וּזְרַק לֵיהּ לְרוּמָא וַהֲוָה נְחַת וּמִתְעֲבֵּד עֶגֶל. וְלֹא כֵן אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר בְּשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בַּר זִמְרָא. אִם מִתְכַּנְּסִין הֵן כָּל בָּאֵי עוֹלָם אֵינָן יְכוּלִין לִבְרָאוֹת יְתוּשׁ אֶחָד וְלִזְרוֹק בּוֹ נְשָׁמָה. נֵימַר. לָא נָֽסְבָה הוּא מִינַייָא חַד צְרוֹר וּזְרָקֵיהּ לְרוּמָא וּנְחַת וּמִתְעֲבֵּד חַד עֶגֶל. אֶלָּא לְסָרֵיהּ קָרָא וְגָנַב לֵיהּ עֶגֶל מִן בָּקוֹרָתָא וְאַייתֵי לֵיהּ.
Traduction
– R. Josué b. Hanania dit (233)Voir la biographie de ce rabbin dans le supplément au Maguid, an 8, col. 42.: je puis prendre des courges et des melons (234)'''''' Zucche e peponi '''', traduit Lattes dans ses Giunte al lessico Talmudico.'', et en faire des boucs ou des cerfs, qui à leur tour se reproduiront. R. Yanaï dit: je marchais dans une rue (strata) de Sephoris, et je vis quelqu’un prendre une pierre et la jeter en l’air; cet objet retombé à terre était devenu un veau. -Mais, R. Eléazar n’a-t-il pas dit au nom de R. Yossé b. Zimra (235)Voir Midrash Rabba sur (Gn 39)., si tous les habitants de la terre se réunissaient, ils ne pourraient pas créer une mouche et lui donner un souffle de vie? - On peut donc affirmer que le magicien n’a rien fait de tel; mais il a dû appeler son domestique, qui a volé pour lui un veau du troupeau, et l’a substitué à la pierre tombée.
Pnei Moshe non traduit
יכיל אנא. ליקח קישואין ואבטיחין ולעשותן לאילים ולצבאות השדה וכן יחזרו להוליד עוד איילים וצבאים:
איסרטא. בשוק של ציפורי וראיתי מין אחד שנוטל צרור אחד וזורקו כלפי מעלה ונעשה עגל אחד:
ולא כן וכו'. שאינם יכולין לברוא שום בריה אלא שנאמר ודאי לא עשה כן המין הזה ושקר הוא בימינו שמתפאר בעצמו להראות נפלאות אבל באמת כך הוא הדבר שקורא לעבדו וגונב לו עגל א' מתוך העדר ומביא לו ואומר שבכישוף עשאו:
לסריה. דוגמתו גברא סרייא בפ' השוכר את הפועלים:
אָמַר רִבִּי חִינְנָא בֵּירִבִּי חֲנַנְיָה. מְטַייֵל הֲוִינָא בְּאִילֵּין גּוּפְתָּא דְצִיפּוֹרִין וַחֲמִית חַד מִינַיי נְסִיב חָדָא גּוּלְגְּלָא וּזְרָקָהּ לְרוּמָא וָהִיא נַחְתָּא וּמִתְעֲבְּדָא עֶגֶל. אֲתִית וַאֲמָרִית לְאַבָּא. אֲמַר לִי. אִין אָֽכְלֵית מִינָּהּ מַעֲשֶׂה הוּא. וְאִילֹא אֲחִיזַת עֵינַיִם הוּא.
Traduction
R. Hinéna b. R. Hanina dit s’être promené sur le rivage de Sephoris et avoir vu quelqu’un jeter un crâne en l’air, qui retombé fut métamorphosé en veau. Il vint raconter le fait à son père, qui dit: en manger est un fait coupable; sinon, c’est un fait équivalent à celui de fermer l’œil (236
Pnei Moshe non traduit
גופתא. אגפי הים ושפתו:
אין אכלת. אם אכלת ממנו תאמין שמעשה הוא ואם לאו אינו אלא אחיזת עינים:
אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה. שְׁלֹשׁ מֵאוֹת פַּרְשִׁיּוֹת הָיָה רִבִּי לִיעֶזֶר דּוֹרֵשׁ בְּפָרָשַׁת מְכַשֵּׁפָה וּמִכּוּלָּם לֹא שָׁמַעְתִּי אֶלָּא שְׁנֵי דְבָרִים. שְׁנַיִם לוֹקְטִין קִישּׁוּאִין אֶחָד לוֹקֵט פָּטוּר וְאֶחָד לוֹקֵט חַייָב. הָעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה חַייָב וְהָאוֹחֵז אֶת הָעֵינַיִם פָּטוּר. אָמַר רִבִּי דָּרוֹסָא. תְּשַׁע מֵאוֹת פַּרְשִׁיּוֹת הָיוּ. שְׁלֹשׁ מֵאוֹת לְחִיּוּב וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת לִפְטוֹר וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת לְחִיּוּב שֶׁהוּא פְטוֹר.
Traduction
). R. Josué b. Hanina dit que R. Eliézer pouvait citer jusqu’à 300 halakhot (237)''M. Derenbourg, Essai, etc., p. 223, ajoute: '''' 300 est souvent un chiffre indéfini chez les docteurs ''''.'' à l’occasion du commandement relatif à la sorcière, et de toutes je n’en ai retenu que deux: De deux personnes qui cueillent des courges, l’une est coupable, non l’autre; la première seule fait un acte, la seconde est celle qui ferme seulement les yeux. R. Drossa dit qu’il y a 900 enseignements à ce sujet, savoir 300 cas coupables, 300 cas sans pénalité, et 300 cas de culpabilité en principe, sans entraîner en fait une pénalité (comme de fermer les yeux).
Pnei Moshe non traduit
שלש מאות לחיוב. שהעושה אותן נתחייב מיתה:
לפטור. שהוא פטור ומותר. לחיוב שהוא פטור. שהוא פטור ממיתה אבל אסור לכתחילה לעשותן כדין אחיזת עינים שהוא פטור אבל אסור:
הדרן עלך ארבע מיתות
Sanhedrine
Daf 41b
משנה: מֵאֵימָתַי הוּא חַייָב מִשֶּׁיֹּאכַל טרטימר בָּשָׂר וְיִשְׁתֶּה חֲצִי לוֹג יַיִן בָּאִיטַלְקִי. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, מְנָה בָשָׂר וְלוֹג יָיִן. אָכַל בַּחֲבוּרַת מִצְוָה אָכַל בְּעִבּוּר הַחֹדֶשׁ אָכַל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּירוּשָׁלִַם. אָכַל נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת וּשְׁקָצִים וּרְמָשִׂים. אָכַל דָּבָר שֶׁהוּא מִצְוָה וְדָבָר שֶׁהוּא עֲבֵרָה אָכַל כָּל מַאֲכָל וְלֹא אָכַל בָּשָׂר שָׁתָה כָל מַשְׁקֶה וְלֹא שָׁתָה יַיִן אֵינוֹ נַעֲשֶׂה בֵן סוֹרֵר וּמוֹרֶה עַד שֶׁיֹּאכַל בָּשָׂר וְיִשְׁתֶּה יַיִן שֶׁנֶּאֱמַר זוֹלֵל֭ וְסֹבֵֽא. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר זֵכֶר לַדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר אַל תְּהִ֥י בְסוֹבְאֵי יָי֑ן בְּזוֹלְלֵי בָשָׂ֣ר לָֽמוֹ׃
Traduction
Ce fils est coupable de gourmandise et d’ivrognerie lorsqu’il mange un trithmorion (242)''Par son étymologie, ce mot signifie un tiers de livre; mais le Talmud, comme on va voir, ne prend pas ce mot à la lettre.'' de viande et boit un demi log de vin d’Italie (très fort); selon R. Yossé, il devra avoir mangé une livre (Maneh) de viande et bu un log de vin pour être coupable. S’il a mangé et bu cette quantité dans un repas de service religieux, ou à la cérémonie de l’embolismie du mois, ou en consommant la 2e dîme à Jérusalem, ou en mangeant soit des chairs de charogne, soit de bêtes déchirées, ou des reptiles et des vers, ou des fruits non rédimés, ou de la 1re dîme dont l’oblation n’est pas prélevée, ou de la 2e dîme et des consécrations non rachetées (hors Jérusalem), enfin un objet qui est prescrit ou interdit par une loi religieuse, ou tout mets hors la viande, ou toute boisson, hormis le vin, il ne sera pas considéré comme fils rebelle, jusqu’à ce qu’il ait mangé de la viande (permise) et bu du vin, car il est dit (ibid.): un gourmand et un ivrogne, et bien qu’il n’y ait pas de preuve formelle qu’il faille expliquer ainsi ces 2 termes, il y est fait allusion par ces mots (Pr 13, 20): Ne sois pas parmi les gens ivres de vin, les gourmands de viande.
Pnei Moshe non traduit
מתני' טרטימר בשר. חצי מנה של בשר והוא שיהיה בשיל ולא בשיל כדרך שהליסטים אוכלין:
באיטלקי. שהוא יין המשובח וממשיך בתריה והוא דשתי ליה מזיג ולא מזיג:
ר' יוסי אומר וכו'. ואין הלכה כר' יוסי:
אכל בחבורת מצוה. בסעודה של מצוה:
אכל בעבור החדש. אע''ג דאין עולין לסעודה זו אלא בפת וקטנית בלבד ואיהו אסיק בשר ויין הואיל ובמצוה קעסיק לא ממשיך:
אכל מעשר שני בירושלם. כיון דכדרך מצותו הוא דכתיב במעשר שני בבקר ובצאן וביין ובשכר לא ממשיך:
נבילות וטריפות שקצים ורמשים דכתיב איננו שומע בקולנו. יצא זה שאפילו בקולו של המקום ברוך הוא אינו שומע:
דבר שהוא מצוה. לאתויי דבר שהוא מצוה מדרבנן כגון תנחומי אבלים דאי מרישא הוי אמינא חבורת מצוה היינו כהנים שאוכלים קדשים או באכילת פסחים:
ודבר שהוא עבירה. לאתויי תענית ציבור שאסורו מד''ס:
אכל כל מאכל ולא אכל בשר. בהמה ואפי' אכל בשר עוף:
ואע''פ שאין ראיה לדבר. דדילמא ממאכל אחרינא נמי קרי ליה זולל ומיהו שלמה אהא אזהיר משום דממשיך טפי:
זכר לדבר. דבבשר מיקרי זולל וביין מקרי סובא:
משנה: בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה מֵאֵימָתַי נַעֲשֶׂה בֵן סוֹרֵר וּמוֹרֶה מִשֶּׁיָּבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת וְעַד שֶׁיַּקִּיף זָקָן הַתַּחְתּוֹן וְלֹא הָעֶלְיוֹן אֶלָּא שֶׁדִּבְּרוּ חֲכָמִים בְּלָשׁוֹן נְקִייָה. שֶׁנֶּאֱמַר כִּי יִֽהְיֶ֣ה לְאִ֗ישׁ בֵּ֚ן. בֵּן וְלֹא בַת. 41b בֵּן וְלֹא אִישׁ. הַקָּטָן פָּטוּר שֶׁלֹּא בָא לִכְלָל הַמִּצְוֹת׃
Traduction
L’enfant pervers et rebelle -qui est puni d’après la Bible, (Dt 21, 18-21), doit être majeur, et d’autre part il ne doit pas être un homme fait et complètement développé physiquement (238)Littéralement: Ex quo 2 pilos produxerit usque dum barba inferiori vertitus fuerit, non autem superiori.; les sages s’expriment en termes décents à cet égard. Car il est écrit (ibid.): Si un homme a un fils, non une fille, ni un homme (adulte). Le mineur échappe à toute pénalité, étant dispensé d’accomplir les préceptes religieux.
Pnei Moshe non traduit
מתני' בן סורר ומורה. משיביא שתי שערות. והוא בן י''ג שנים ויום אחד דמקמי הכי אין השערות סימן אלא שומא:
עד שיקיף זקן. שיהא זקן מוקף שער סביב כולו:
התחתון. ומאי זקן דאמרו חכמים התחתון אמרו שיקיף שערו' סביבו' הגיד ולא העליון זקן ממש:
בן ולא איש. ומשהקיף זקן התחתון איש הוא ואע''ג דמקטנותו קרוי בן לא מצינו לחייביה מקמי שיביא שתי שערות דקטן פטור שלא בא לכלל המצות הלכך חיוביה בתר הכי הוא והכי קאמר קרא כי יהיה לאיש בן בן הסמוך לגבורתו של איש דבתחלת אישותו חייביה קרא ומשהקיף זקן התחתון איש גמור הוא ולא הוי בכלל בן:
הלכה: בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה כול'. רִבִּי זְעִירָא רִבִּי אַבָּהוּ רִבִּי יוֹסֵי בֶן חֲנִינָה בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. כָּתוּב וְכִי יָזִ֥ד אִ֛ישׁ עַל רֵעֵ֖הוּ לְהוֹרְגוֹ בְעָרְמָ֑ה. מֵאֵימָתַי הוּא נַעֲשֶׂה אִישׁ. מִשֶׁיָּזִיד. מֵאֵימָתַי הוּא מֵזִיד. מִשֶּׁתִּתְפַּשֵּׁט הַכַּף. מָשָׁל בָּשֵׁל הַזֶּרַע מִבִּפְנִים הִשְׁחִירָה הַקְּדֵירָה מִבַּחוּץ. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. תַּנָּא רִבִּי שִׁילָא בַּר בִּינָא. כִּי יִֽהְיֶ֣ה לְאִ֗ישׁ בֵּ֚ן. לֹא שֶׁיְּהֵא הַבֵּן אָב. מִכֵּיוָן שֶׁהוּא רָאוּי לָבוֹא עַל אִשָּׁה וּלְעַבְּרָהּ הֲיֵי דִי לֵיהּ אָב וְלֹא בֵן. וְאָֽמְרָה תוֹרָה. בֵּן וְלֹא אָב. וְאַתְיָא כַּיי דָמַר רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי שַׁבְּתַי. כָּל יָמָיו שֶׁלְּבֵן סוֹרֵר וּמוֹרֶה אֵינָן אֶלָּא שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בִּלְבַד.
Traduction
R. Zeira, R. Abahou, R. Yossé b. Hanina au nom de R. Simon b. Lakish, expliquent le verset (Ex 21, 14): Si un homme prémédite contre son prochain de le tuer par ruse; or, le mâle est un ''homme'', à partir du moment où il cuit (239)Jeu de mots sur le sens du terme veyazid qui signifie ici: il prémédite, et ailleurs (Gn 25, 29): il cuit, c.-à-d. ici, où il se fait.; et à partir de quand peut-il cuire (engendrer)? Depuis le jour où le pubis s’élargit, par analogie avec la marmite sur le feu; dès que le contenu cuit, le récipient se noircit à l’extérieur (productis pilis). R. Zeira dit que R. Shila b. Abina a enseigné (240)Voir Siffri, section Ki-Thetsé, n° 218.: des termes si un homme a un fils, etc. (Dt 21, 18), on conclut qu’un tel fils ne devra pas être déjà capable d’être père; or, dès qu’il est apte à cohabiter avec une femme et d’engendrer, c’est comme s’il était père, et non fils, à l’opposé des termes bibliques: fils, non père. C’est conforme à la règle énoncée par R. Yossa au nom de R. Shabtaï: la limite de temps pendant laquelle un fils pourra être pervers et rebelle est seulement de six mois (241)''Selon une autre version, 3 mois; ni enfant, ni homme fait.''.
Pnei Moshe non traduit
גמ' משיזיד. לשון בישול הוא משיתבשל זרעו ודריש ליה מדלא כתיב וכי ירשיע איש אלא למידרש נמי לשון בישול כדכתיב ויזד יעקב נזיד:
מאימתי הוא מזיד. מבשל ומזריע:
משתתפשט הכף. מקום הגבוה שעל הגיד וניכר בו סימנים משל לשופת קדירה אצל האש כשנתבשל זרע שבתוכה כבר השחירה הקדרה מבחוץ:
לא שיהא הבן אב. כדמפרש ואזיל שלא יהיה ראוי לקרותו אב:
מכיון שהוא ראוי לבא על אשה ולעברה הוי די ליה אב ולא בן. כבר הוה ליה אב ולא מיקרי בן והתורה אמרה בן ולא הראוי לקרותו אב:
כהאי דאמר ר' יסא וכו'. דמשעה שיכולה להתעבר ממנה וניכר עוברה והוא לאחר שלשה חדשים ראוי לקראותו אב:
אינן אלא שלש' חדשים בלבד. כצ''ל:
הלכה: מֵאֵימָתַי הוּא חַייָב כול'. אָמַר רִבִּי יוּסֵי. טרטימר חֲצִי לִטְרָא הוּא.
Traduction
R. Yossé dit: trithmorion veut dire une demi-livre, et le fils n’est coupable que s’il l’a mangée à peine passée au feu. S’il la mange crue, c’est un mets de chien; s’il la mange très cuite, c’est le manger des gens ordinaires (non d’un vorace, ou voleur; et en ces deux cas, le fils ne sera pas condamné). – (243)''Suivent 2 passages jusqu'à près de la fin, traduits: 1° au Pessahim 7. 10; 2° au (Moed Qatan 2, 3).''.
אָמַר רִבִּי יָסָא. כָּל אִילֵּין מִילַּייָא לָא מִסְתַּבְּרִין דְּלָא חִילּוּפִין. תַּנֵּי. תֵּדַע לָךְ שֶׁהוּא כֵן. מִי הָיָה בְדִין שֶׁיְּהֵא חַייָב הַבֵּן אוֹ הַבַּת. הֲוֵי אוֹמֵר. הַבַּת. וּפָֽטְרָה הַתּוֹרָה אֶת הַבַּת וְחִייְבָה אֶת הַבֵּן. מִי הָיָה בְדִין שֶׁיְּהֵא חַייָב קָטוֹן אוֹ גָדוֹל. הֲוֵי אוֹמֵר. גָּדוֹל. פָּֽטְרָה הַתּוֹרָה אֶת הַגָּדוֹל וְחִייְבָה אֶת הַקָּטָן. מִי הָיָה בְדִין שֶׁיְּהֵא חַייָב הַגּוֹנֵב מִשֶׁלַּאֲחֵרִים אוֹ הַגּוֹנֵב מִשֶׁלְּאָבִיו וְאִמּוֹ. הֲוֵי אוֹמֵר. הַגּוֹנֵב מִשֶׁלַּאֲחֵרִים. פָּֽטְרָה הַתּוֹרָה הַגּוֹנֵב מִשֶׁלַּאֲחֵרִים וְחִייְבָה הַגּוֹנֵב מִשֶׁלְּאָבִיו וְאִמּוֹ. לְלַמְּדָךְ שֶׁכּוּלָּן אֵינָן אֶלָּא בִגְזֵירַת מֶלֶךְ.
Traduction
R. Yossa dit: toutes les règles énoncées à ce sujet semblent le contraire de la logique (l’inverse est plutôt vraisemblable); et ce qui le prouve, c’est qu’une fille ayant ce défaut (cas peu fréquent) devrait être plutôt condamnable qu’un fils, et pourtant elle est absoute. De même, il paraît plus juste de condamner un adulte pervers qu’un enfant, tandis qu’en réalité la loi absout l’homme fait, et condamne pour ce défaut un adolescent plus jeune. Ou encore, il semble que l’on est plus coupable de voler des étrangers que de voler ses parents, et pourtant la Loi est plus sévère pour ce dernier crime que pour le premier. Cela prouve donc que les diverses règles de la Bible à ce sujet ressemblent à des ordonnances royales (qu’il faut suivre sans explication).
Pnei Moshe non traduit
כל אילין מילייא לא מסתברא דלא חילופין. כל אלו הדברי' שנאמרו בבן סורר ומורה הם בהיפוך מן הסברא דמן הסברא היה לנו לומר בחילוף הדברים כדמפרש ואזיל וכדמסיק דאין לנו לומר אלא דגזירת הכתוב הן:
הוי אומר הבת. דבדין הוא יותר לחייב את הבת שאין דרכה בכך מן הבן שדרכו בכך:
הוי אומר גדול. כלומר הגדול ביותר מן הדין לחייבו יותר ממי שהוא קטן ממנו:
פטרה התורה את הגדול. ביותר משיקיף הזקן וחייבה את הקטן ממנו משיביא שתי שערות עד שיקיף:
הוי אומר הגונב משל אחרים. דזהו תרבות רעה ביותר:
ללמדך שכולן אינן אלא בגזירת המלך. ואי את רשאי להרהר אחריו ולבקש טעמו של דבר:
אֵינוֹ חַייָב עַד שֶׁיֹּאכְלֶנּוּ מְהוּבְהָב. אֲכָלוֹ חַי כֶּלֶב הוּא. אֲכָלוֹ מְבוּשָּׁל בַּר נַשׁ הוּא. אֲכָלוֹ הסוקים מָהוּ. גִּידִּים הָרַכִּים מָה הֵן. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. נִימְנִין עֲלֵיהֶן. רִבִּי שִׁמָעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. אֵין נִימְנִין עֲלֵיהֶן. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי זְעִירָא. אִיתְפַּלְּגוֹן רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמָעוֹן בֶּן לָקִישׁ. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. אֵילּוּ שֶׁעוֹרוֹתֵיהֶן כִּבְשָׂרָן. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. עוֹד זֶה לֹא שָׁנוּ אֶלָּא לְאִיסּוּר וּלְטומְאָה. הָא לִלְקוֹת לֹא. רִבִּי שִׁמָעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. מִשְׁנָה תְמִימָה שָׁנָה רִבִּי. בֵּין לְאִיסּוּר בֵּין לְטוּמְאָה. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי שִׁמָעוֹן בֶּן לָקִישׁ. תַּמָּן הוּא עֲבַד לָהּ בָּשָׂר. וָכָא לָא עֲבַד לָהּ בָּשָׂר. אָמַר רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי. שַׁנְייָא הִיא תַמָּן שֶׁהוּא עוֹר וְסוֹפוֹ לְהַקְשׁוֹת. כָּל שֶׁכֵּן מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי שִׁמָעוֹן בֶּן לָקִישׁ. וּמַה תַמָּן שֶׁסוֹפוֹ לְהַקְשׁוֹת הוּא עֲבַד לָהּ בָּשָׂר. כָּאן שֶׁאֵין סוֹפוֹ לְהַקְשׁוֹת לֹא כָל שֶׁכֵּן. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ. טַעֲמָא דְרִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי וְאָֽכְל֥וּ אֶת הַבָּשָׂר֭. לֹא גִידְים.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
גמ' עד שיאכלנו מהובהב. צלי ולא צלי ממש אלא כמהובהב על האש:
אכלו חי. בשר חי:
כלב הוא. מאכל כלב הוא ומקרה בעלמא הוא ולא אתי למימשך:
מבושל. לגמרי:
בר נש הוא. כלו' זו דרך מאכל ב''א הוא ואנן בעינן דרך שהגנבים וגזלנים אוכלין והלכך במבושל פטור:
אכלו הסוקים. הסחוסים וכן גידין הרכין עכשיו אבל סופן להקשות מהו אם כבשר הוי או לא ומייתי עלה פלוגתא דר''י ור''ל דפליגי בפסחים אם נמנין עליהן או לא וגרסינן לסוגיא זו בפרק כיצד צולין:
איתפלגון. בעלמא ר''י ור''ל בהא דלקמיה:
דתנינן תמן. בפ' העור והרוטב אלו שעורותיהן כבשרן עור האדם ועור חזיר של ישוב וכו' ועור הראש של עגל הרך וכו' ופליגי לענין מאי הן כבשר:
לאיסור אכילה. כגון עור חזיר ועור חטוטרות של גמל הרכה דחשיב התם. וכן לענין טומאת נבילות אבל לענין מלקות לא הוי כבשר כיון שסופן להקשות:
משנה תמימה שנה רבי בין לאיסור בין ללקות בין לטומאה. כצ''ל וכן הוא בפסחים:
מחלפה שיטתי' וכו'. דתמן הוא עבד לה כבשר אע''פ. שסופן להקשות והכא לא עבד לה כבשר דקאמר אין נמנין עליהן:
שניי' היא תמן שהוא עור וסופו להקשות. כלומר אינו קשה אלא בסופו אבל עכשיו רך הוא ופריך כ''ש דקשיא ומה התם מיהת סופו להקשות כלומר עומד להקשות ביותר מן הגידין רכין ואת עבד ליה כבשר כאן בגידין שאין סופן להקשות כל כך כמו העור לא כ''ש דכבשר הוו:
טעמא דר' שמעון בן לקיש גרסינן וכן הוא שם:
הבשר לא גידים. ומגזירת הכתוב הוא ולא מטעמא דאין נחשבין כבשר:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source